אבא בפעם הראשונה: איך להיות שותף מלא בחודשים הראשונים עם התינוק
מההכנות לפני הלידה ועד החזרה לעבודה: מה אבא יכול לעשות גם כשהתינוק יונק, איך מחלקים לילות ואיך שומרים על הזוגיות ועל עצמכם.
תשעה חודשים של ציפייה, לילה ארוך בחדר הלידה, ופתאום מישהו מניח בידיים שלכם יצור קטן ושברירי. אבות רבים מתארים את הרגע הזה כשילוב של אושר עצום ותחושה ברורה שאין להם מושג מה עושים עכשיו. זה בסדר גמור. הורות היא מיומנות שנלמדת תוך כדי תנועה, ואבות לומדים אותה בדיוק כמו אימהות: דרך שעות של התנסות. המדריך הזה נועד לעזור לכם להיכנס לתפקיד כבר מהיום הראשון, כשותפים מלאים ולא כעוזרים.
להתכונן עוד לפני הלידה
המעורבות מתחילה הרבה לפני חדר הלידה. הצטרפות לבדיקות המעקב, השתתפות בקורס הכנה ללידה וקריאה על השבועות הראשונים הופכות את האב משקיף לשותף. כדאי לשוחח מראש עם בת הזוג על הציפיות: מי קם בלילה, איך מתחלקים במטלות, אילו אורחים רוצים בשבוע הראשון ומה עושים אם ההנקה מתקשה.
יש גם צד מעשי. החוק בישראל מאפשר לאב להיעדר מהעבודה בימים הסמוכים ללידה, ובתנאים מסוימים אף לחלוק עם בת הזוג חלק מתקופת הלידה וההורות. הכללים מתעדכנים מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק את הזכאות מול ביטוח לאומי ומול מחלקת משאבי האנוש, ולתאם עם המנהל מוקדם ככל האפשר. התקנת כיסא הבטיחות ברכב, הכנת תיק לבית החולים ומילוי המקפיא בארוחות מוכנות הם משימות שאפשר לקחת עליהן אחריות מלאה.
הימים הראשונים: נוכחות לפני הכול
בשבוע הראשון היולדת מתאוששת פיזית מלידה, ולעיתים מניתוח, ונמצאת בסערה הורמונלית. התפקיד שלכם כפול: לטפל בתינוק ולטפל בה. המשמעות המעשית היא להביא לה אוכל ושתייה, לדאוג שתנוח, לנהל את הבית ולסנן מבקרים. אתם שומרי הסף, ומותר לכם לומר לסבתות ולחברים שהביקור יחכה.
במקביל, זה הזמן להכיר את התינוק. מגע של עור לעור, שבו מניחים את התינוק בחיתול בלבד על החזה החשוף, מרגיע אותו ומחזק את הקשר, והוא אינו שמור לאימהות. החתלה, רחצה, הלבשה והרגעה הם הדרך שבה לומדים את השפה של התינוק. ככל שתעשו אותם יותר, כך תרגישו בטוחים יותר, ומהר יותר ממה שנדמה.
מה אבא יכול לעשות גם כשהתינוק יונק
אבות לתינוקות יונקים מרגישים לפעמים מיותרים, כאילו כל מה שהתינוק צריך נמצא אצל האם. זו טעות. האכלה היא רק חלק מהטיפול, וסביבה יש עולם שלם של משימות:
- להביא את התינוק לאם להנקת הלילה, ולהחזיר אותו למיטה אחריה.
- לקחת אחריות על הגיהוק, על החלפת החיתול ועל ההרדמה שאחרי הארוחה.
- לצאת עם התינוק לטיול בעגלה או במנשא, ולתת לאם שעה של שינה.
- להפוך את האמבטיה לטקס קבוע שלכם.
- לדאוג שלמניקה יהיו מים, אוכל וכרית נוחה בהישג יד.
אם משלבים בקבוק, בחלב שאוב או בתחליף, האכלת לילה אחת שאתם לוקחים על עצמכם מעניקה לבת הזוג רצף שינה יקר ערך. וגם אם לא, עצם הנוכחות הערה לצידה בשלוש בלילה משנה את החוויה. חשוב לזכור שלכל אחד מכם יהיה סגנון משלו בהרגעה ובטיפול, ואין דרך אחת נכונה. תינוקות מסתגלים היטב לשני סגנונות.
חלוקת הלילות והעייפות
מחסור בשינה הוא האתגר הגדול ביותר של החודשים הראשונים, והוא משפיע על מצב הרוח, על הסבלנות ועל הזוגיות. במקום ששניכם תהיו ערים כל הלילה, עדיף לחלק משמרות. למשל, אחד אחראי עד חצות והשני מהשעות הקטנות של הלילה, או לילות לסירוגין בסופי שבוע. גם כשחוזרים לעבודה, אפשר לקחת את משמרת הערב המוקדמת או את הבוקר המוקדם.
העייפות משפיעה גם על הבטיחות. לא נוהגים כשהעיניים נעצמות, ולא נרדמים עם התינוק על הספה. את התינוק משכיבים לישון על הגב, על מזרן קשיח ובלי כריות ושמיכות רכות, לפי ההנחיות המקובלות. ואם הבכי אינו נפסק והעצבים מתוחים עד הקצה, מניחים את התינוק במיטתו, יוצאים מהחדר לכמה דקות ונושמים. לעולם אין לטלטל תינוק. לבקש מבת הזוג או מקרוב משפחה להחליף אתכם אינו כישלון אלא אחריות.
הזוגיות והנפש: גם שלך
לידה משנה את הזוגיות. בחודשים הראשונים רוב האנרגיה מופנית לתינוק, השיחות נעשות לוגיסטיות והאינטימיות נדחקת הצידה. זה טבעי וזמני, אבל כדאי לשמור על רגעים קטנים של קשר: כוס קפה משותפת, הודעה חמה באמצע היום, שאלה כנה על מה שלומה באמת. חשוב גם להכיר את סימני הדיכאון שלאחר לידה אצל בת הזוג, כמו עצבות מתמשכת, חרדה קשה או ניתוק, ולעודד אותה לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא.
פחות ידוע שגם אבות עלולים לחוות דיכאון וחרדה אחרי הלידה. האחריות הכלכלית, חוסר השינה, השינוי בזוגיות והתחושה שאין מקום לקשיים שלכם מצטברים. אצל גברים זה מתבטא לעיתים בעצבנות, בהתרחקות או בשקיעה בעבודה. אם אתם מרגישים כך לאורך שבועות, דברו על זה: עם בת הזוג, עם חבר שהוא אב בעצמו, עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע. אבא שמטפל בעצמו הוא אבא נוכח יותר.
לחזור לעבודה ולהישאר מעורב
אחרי ימים ספורים או שבועות, רוב האבות חוזרים לעבודה, והסכנה היא לגלוש בלי לשים לב לתפקיד המפרנס שרואה את התינוק ישן. כדי להישאר מעורבים, כדאי לקבוע עוגנים קבועים: האמבטיה וההשכבה בערב, בוקר אחד בשבוע שבו אתם מתארגנים עם התינוק, ביקור בטיפת חלב שאתם מלווים. שיחה עם המעסיק על גמישות, כמו יום עבודה מהבית או יציאה מוקדמת פעם בשבוע, שווה ניסיון.
חשוב במיוחד לבלות עם התינוק זמן לבד, בלי האם בחדר הסמוך. אחר צהריים שלם שבו אתם אחראים על הכול, כולל ההחלטות, בונה ביטחון שאין לו תחליף. היעזרו בעצות, אבל אל תחכו להוראות. ואל תשכחו לצלם, לכתוב כמה מילים ולעצור לרגע: התקופה הזאת, על כל הקושי שבה, חולפת מהר מכפי שנדמה באמצע הלילה.
אבהות מעורבת אינה מתנה לבת הזוג אלא זכות שלכם, ובסיס לקשר שילווה אתכם ואת הילד כל החיים. היו נוכחים, קחו אחריות מלאה ולא רק משימות, דברו על הקשיים ובקשו עזרה כשצריך. בכל שאלה רפואית או התפתחותית פנו לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב. את כל השאר תלמדו בדרך, חיתול אחר חיתול.