למה הדולר עולה ויורד: מה מזיז את שער השקל ואיך זה מגיע לכיס
יצוא ההייטק, השקעות זרות, פערי ריבית ואפילו וול סטריט: הכוחות שמזיזים את שער השקל, מי מרוויח מכל כיוון ואיך לחסוך בהמרת מטבע.
שער הדולר הוא אחד המספרים שהישראלים עוקבים אחריהם באדיקות, גם מי שמעולם לא החזיק שטר ירוק ביד. הוא משפיע על מחיר החופשה הבאה, על החבילה שבדרך מחו״ל, על שכרם של עובדי ההייטק ועל רווחיהם של יצואנים. ובכל זאת, התנועות שלו נראות לעתים שרירותיות: שבוע אחד השקל מתחזק בלי סיבה נראית לעין, ושבוע אחר כך הוא נחלש. מאחורי התנודות פועלים כמה כוחות קבועים, שאפשר להכיר ולהבין. ההיכרות איתם אינה מאפשרת לחזות את השער, אבל היא עוזרת להבין מה קורה ולקבל החלטות טובות יותר סביב מטבע חוץ.
שער יציג, שער העברות והמחיר שאתם באמת מקבלים
בישראל נהוג משטר של שער חליפין נייד. את מחיר הדולר אין קובעת הממשלה אלא השוק, שבו נפגשים קונים ומוכרים של מטבע חוץ: בנקים, חברות, גופי השקעה ומשקיעים זרים. השער משתנה מרגע לרגע לאורך שעות המסחר.
השער היציג שמתפרסם בכל יום עסקים הוא מעין צילום של השוק. בנק ישראל מחשב אותו לפי השערים שנרשמו במסחר בין הבנקים בשעה מסוימת, והוא משמש נקודת ייחוס לחוזים, להתחשבנויות ולדיווחים. אי אפשר לקנות או למכור בו בפועל.
המחיר שאתם פוגשים שונה. כשממירים שקלים לדולרים בבנק, בכרטיס אשראי או אצל נותן שירותי מטבע, משלמים שער גבוה מהיציג כשקונים ומקבלים שער נמוך ממנו כשמוכרים. על הפער הזה, המרווח, מתווספות לעתים עמלות. לכן השוואה בין ערוצי ההמרה חשובה לא פחות מהמעקב אחר השער עצמו.
הכוחות הגדולים: יצוא, השקעות זרות וריבית
בטווח הארוך, שער המטבע משקף את עוצמת הכלכלה ואת זרמי הכסף אל המדינה וממנה. ענפי היצוא של ישראל, ובראשם שירותי ההייטק, מכניסים למשק מטבע חוץ בהיקפים גדולים. היצואנים מקבלים דולרים וצריכים להמיר אותם לשקלים כדי לשלם שכר, שכירות ומסים. הביקוש הקבוע הזה לשקלים פועל לחיזוק המטבע.
כוח שני הוא ההשקעות הזרות. כשחברה בינלאומית רוכשת חברה ישראלית, כשקרנות הון סיכון מזרימות כסף לחברות צעירות או כשמשקיעים זרים קונים איגרות חוב ומניות בתל אביב, נכנס למשק מטבע חוץ שמומר לשקלים. בתקופות של אי ודאות ביטחונית או פוליטית התנועה עלולה להתהפך: משקיעים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר, כסף יוצא, והשקל נחלש.
הכוח השלישי הוא פער הריביות. כשהריבית בישראל גבוהה ביחס לריבית בארצות הברית, כדאי יותר להחזיק שקלים, ולהפך. ולבסוף, לא הכול תלוי בנו. כשהדולר מתחזק בעולם מול כל המטבעות, הוא מתחזק גם מול השקל, בלי קשר למה שקורה כאן.
הקשר המפתיע לוול סטריט
אחת התופעות שמפתיעות את מי ששומע עליה לראשונה היא הקשר בין מדדי המניות בארצות הברית לבין שער השקל. ההסבר טמון בגופים המוסדיים: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח שמנהלות את חסכונות הציבור. הגופים האלה משקיעים חלק ניכר מהכסף במניות בחוץ לארץ, אבל התחייבויותיהם לחוסכים נקובות בשקלים, ולכן הם מגבילים את החשיפה שלהם למטבע חוץ.
כשהמניות בוול סטריט עולות, שווי ההחזקות הדולריות של המוסדיים גדל, והחשיפה למטבע חוץ חורגת מהיעד שקבעו. כדי לחזור אליו הם מוכרים דולרים וקונים שקלים, והשקל מתחזק. כשהשווקים בחוץ לארץ יורדים, קורה ההפך. מאחר שמדובר בסכומי עתק, הפעילות הזו היא לעתים הגורם היומי המשפיע ביותר על השער, יותר מכל נתון כלכלי מקומי.
גם לבנק ישראל יש תפקיד. הוא רשאי להתערב במסחר, לקנות מטבע חוץ כדי למתן התחזקות חדה של השקל או למכור מתוך יתרות המטבע שצבר כדי לבלום פיחות מהיר. ההתערבות אינה נועדה לקבע שער מסוים אלא לרכך תנודות חריגות.
מי מרוויח משקל חזק ומי משקל חלש
לשער החליפין אין כיוון שטוב לכולם. שקל חזק מיטיב עם הצרכנים: יבוא זול יותר, חופשות בחוץ לארץ במחיר נוח יותר וקניות ברשת שמשתלמות יותר. הוא מיטיב גם עם יבואנים ועם חברות שרוכשות חומרי גלם וציוד מעבר לים.
בצד השני עומדים היצואנים. חברה שמוכרת בדולרים ומשלמת שכר בשקלים רואה את הכנסותיה נשחקות כשהשקל מתחזק, בעוד הוצאותיה נשארות בעינן. תעשיינים, חקלאים שמייצאים, ענף התיירות הנכנסת וחברות הייטק נפגעים, ובמצבים קיצוניים הדבר מתבטא בצמצום משרות או בהעברת פעילות אל מחוץ לישראל. גם מי שמקבל חלק משכרו במניות או באופציות של חברה זרה מרגיש את השער ישירות.
שקל חלש הופך את התמונה: היצואנים נושמים לרווחה, והצרכנים משלמים יותר.
איך שער החליפין משפיע על המחירים בארץ
חלק גדול ממה שנצרך בישראל מיובא או מיוצר מרכיבים מיובאים: דלק, כלי רכב, מוצרי חשמל, ביגוד, חיטה וחומרי גלם לתעשייה. כשהשקל נחלש, עלות היבוא עולה, ובמוקדם או במאוחר היא מתגלגלת אל המחיר לצרכן ואל מדד המחירים. זו אחת הסיבות לכך שבנק ישראל מביא בחשבון את שער החליפין כשהוא מחליט על הריבית.
הגלגול אינו אוטומטי ואינו סימטרי. יבואנים ממהרים בדרך כלל להעלות מחירים כשהמטבע מתייקר, וממהרים הרבה פחות להוריד אותם כשהוא מוזל, בעיקר בענפים שבהם התחרות מוגבלת. גם מחיר הדלק, שרגיש מאוד לשער, תלוי במקביל במחיר הנפט בעולם ובמיסוי.
נוסעים, קונים ומשקיעים: כללי אצבע מעשיים
ניסיון לתזמן את השער הוא הימור, אבל יש כמה הרגלים שמצמצמים עלויות וסיכונים:
- לפני נסיעה, השוו בין ערוצי ההמרה. הפער בין הבנק, כרטיס האשראי ונותני שירות אחרים יכול להגיע לאחוזים בודדים מהסכום.
- בדקו את עמלת ההמרה בכרטיס האשראי, ובחרו לשלם בחוץ לארץ במטבע המקומי ולא בשקלים.
- אם אתם זקוקים לסכום גדול במטבע חוץ במועד ידוע, שקלו לפצל את הרכישה לכמה מועדים במקום להמר על יום אחד.
- בהשקעה במדדים בחוץ לארץ, דעו אם המכשיר חשוף למטבע או מנטרל אותו. זו החלטה שמשפיעה על התשואה לא פחות מבחירת המדד.
- אל תיקחו הלוואה במטבע שאינו המטבע שבו אתם מרוויחים, אלא אם אתם מבינים היטב את הסיכון.
שער הדולר הוא תוצאה של מפגש בין סחר בינלאומי, זרמי השקעות, ריביות, מצב רוח גלובלי ואירועים מקומיים. אף אחד, כולל המומחים, אינו יודע היכן יעמוד בעוד חצי שנה. מה שאפשר לעשות הוא להבין מה משפיע עליו, להכיר את החשיפה האישית ולהימנע מעלויות מיותרות. לפני החלטה פיננסית גדולה שתלויה בשער המטבע, כדאי להתייעץ עם יועץ השקעות מורשה.